מעסיק עובדים כנגד חשבונית? כדאי להכיר את מבחן ההשתלבות ולהימנע מהפתעות יקרות
יותר ויותר מעסיקים פונים למודל העסקה של "עבודה מול חשבונית" וחושבים שבכך פטרו את עצמם מחובות מעסיק לעובדים שכירים כמו פנסיה, חופשה שנתית, הבראה, פיצויי פיטורים ועוד. המציאות המשפטית שונה לחלוטין ועלולה להטיל על מעסיק סכומים נכבדים לתשלום בדיעבד, אם יוכר כעובד שכיר. בחלק ניכר של התביעות להכרה ביחסי עבודה, מדובר בתובעים שמערכת היחסים שלהם עם העסק נמשכה לאורך שנים רבות, ושבמהלכה, לא הביעו התובעים רצון לעבוד כשכירים. מדובר בהתקשרויות בהן נרקם בין הצדדים אמון רב ולא פעם, תביעות אלו יצרו אצל המעסיקים תסכול שכן, התובעים זכו לתגמול רב במהלך ההתקשרות ולחופש ניכר באופן העסקתם ולמרות זאת, הגישו תביעות לקבלת זכויות של עובד שכיר. מהסקירה התמציתית של פסקי דין מהשנים האחרונות המצורפת בסוף המאמר, ניתן ללמוד כיצד בתי הדין לעבודה הכריעו בתביעות מסוג זה.
מהו מבחן ההשתלבות ולמה הוא רלבנטי למי שמעסיק עובדים כנגד חשבונית?
בתי הדין לעבודה קבעו כי יחסי עבודה הם בגדר "מעמד", "סטטוס". המשמעות של קביעה זו היא שהגדרת הצדדים את היחסים ביניהם אינה חזות הכול וכאשר תובע פונה לבית הדין בבקשה להכיר בו כעובד, בית הדין מכריע בשאלה לפי מבחנים שנקבעו בפסיקה. כלומר גם מערכת יחסים שמבצע העבודה הוגדר בה כ"פרילנסר", "קבלן", "נותן שירותים", "עצמאי" וכו' יכולה להתברר בסופו של יום כמערכת יחסי עבודה שבין מעסיק ועובד.
כיום, המבחן המקובל והמרכזי לזיהוי אופי היחסים והגדרתם הוא מבחן ההשתלבות. זהו מבחן דו־שלבי: בשלב הראשון נבחן הפן החיובי של המבחן ובשלב השני נבחן הפן השלילי.
הפן החיובי –בוחנים האם העבודה בוצעה בעסק שניתן להשתלב בו, האם הפעילות המבוצעת היא חלק מהפעילות הרגילה של העסק והאם מבצע העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של העסק ואינו "גורם חיצוני".
הפן השלילי – בוחנים האם הפעילות בוצעה במסגרת עסק עם סממנים של עסק עצמאי – האם קיימים סיכויים של רווח והפסד, העסקת עובדים, בעלות על אמצעי הייצור, הוצאות ייצור, השקעות ואפשרות לייעל ולחסוך בהוצאות.
כאשר בתי הדין נדרשים להכריע בשאלת אופי העסקתו של אדם, בית הדין עושה שימוש במבחן המעורב. מדובר ברשימה פתוחה של מבחנים ושאלות, שהתשובות עליהן מצביעות על קיומה או היעדרה של מערכת יחסי עובד-מעסיק. המבחן הדומיננטי הוא מבחן ההשתלבות.
- מבחן ההשתלבות הפן החיובי – האם העובד השתלב בעסק קיים? האם העבודה היא חלק מהפעילות השוטפת של העסק? האם הוא מבצע תפקיד שנחוץ לליבת הפעילות?
- מבחן ההשתלבות הפן השלילי – האם הפעילות התקיימה במסגרת עסק עצמאי? האם יש לו לקוחות נוספים? האם יש משרד, תשתיות ועובדים משלו?
- הקשר האישי – זהו מבחן שבלעדיו נשמט הבסיס לקיומם של יחסי עובד-מעסיק. האפשרות לביצוע העבודה באמצעות מחליף היא סממן מובהק כי מדובר בקבלן, פרילנסר או עצמאי ולא בעובד שכיר.
- פיקוח ושליטה – האם יש עליו פיקוח כמו על עובדים אחרים בעסק? האם שעות העבודה שלו, היעדרויות שלו, חופשות שלו נתונות לפיקוח ולשליטה? מהיכן הוא מבצע את העבודה, האם הוא חייב להיות נוכח בעסק באופן קבוע? הפסיקה קבעה כי אדם ייחשב כעובד אם הייתה למעסיק אפשרות וזכות לפקח על עבודתו, גם אם לא מימש אותה.
- משך העבודה ורציפותה – כמה זמן נמשכת ההתקשרות עימו? האם באופן רציף או רק לצורך פרויקטים נקודתיים? מה קורה אִתו בין פרויקט לפרויקט?
- תלות כלכלית – האם כל או עיקר הכנסתו תלויה בעסק או שיש לו הכנסות ממקורות נוספים?
- אופן התגמול – כיצד העובד מקבל את התשלום
- הצגת האדם כלפי צדדים שלישיים – ככל שצדדים שלישיים מקבלים את הרושם כי מדובר בנציג או עובד מטעם העסק, יש בכך כדי להצביע כי מדובר בעובד שכיר.
מתי כדאי להתקשר עם פרילנסר?
כאשר מדובר בשירות שהוא חיצוני לפעילות הליבה של העסק, כאשר מעסיקים גרפיקאי, יועץ חיצוני שתומך בפעילות העסקית אבל לא עוסק בה באופן ישיר. כאשר מדובר בשירות שהפרילנסר מספק גם לאחרים מלבדך והוא אינו תלוי בכך כלכלית להכנסה שלו, כאשר הוא מנהל את עצמו בכל הנוגע לשעות העבודה, היעדרויות, שיטות הביצוע וכלי העבודה בהם הוא משתמש. כאשר מדובר בקשר חד פעמי או לפרויקטים מוגדרים ומסוימים.
הדרך הנכונה להתקשרות עם פרילנסר כדי להימנע מחשיפה לתביעות:
- כריתת הסכם התקשרות בכתב – כאמור, גם במקרים בהם נכרתו הסכמי התקשרות בכתב, בתי הדין עלולים לפסוק שבמבחן ההשתלבות מדובר בעובד שכיר בעסק. עדיין, הסכמי התקשרות אינם חסרי ערך ויש להם משמעות כאשר בוחנים אם מדובר בעובד או בפרילנסר. לכן, לא כדאי להסתמך על הסכמות בעל פה וגם לא על התנהגות גם כשהיא מתרחשת לאורך שנים. ניסוח הסכם התקשרות ברור ומוגדר וקיום תנאיו על ידי הצדדים יכול לספק, בין היתר, מענה לשאלת אופי היחסים.
- בקשו פרטים המעידים שמדובר בעסק עצמאי – כאשר לפרילנסר יש לוגו עסקי, אתר אינטרנט שמציג את שירותיו, עובדים המועסקים על ידו, לקוחות נוספים שצורכים את שירותיו ועוד פרטים שמצביעים כי מדובר בעסק עצמאי, תגבר האינדיקציה שאכן מדובר בפרילנסר ולא בעובד שכיר.
- הימנעו ממערכות יחסים בלעדיות – כאשר ההכנסות של פרילנסר מבוססות על מקורות שונים, קל יותר להצביע על אופי ההתקשרות כהתקשרות למתן שירות ולא על התקשרות ליחסי עבודה.
- הימנעו ככל הניתן מהצבת עמדה או חדר שמיועדים אך ורק לפרילנסר. פרילנסרים בדרך כלל לא ישבו ישיבת קבע בעסק אחד. ניתן להקצות "עמדה חמה" או "כיסא חם" שמשמשים את נותני השירותים בעסק במידת הצורך.
- במידה והעסקת פרילנסר לתקופה ממושכת, בסיום העסקה בצע לו שימוע. בתי הדין לעבודה פוסקים יותר ויותר כי גם במקום שלא מתקיימים יחסי עובד-מעסיק יש לבצע שימוע מכוח חובת תום הלב ועקרונות הצדק הטבעי.
סקירת פסיקה בנושא:
סע"ש 28611-05-15 דוד גטניו נגד ליפשיץ צבי בע"מ
התובע, איש מכירות יחיד של החברה, שיווק בבלעדיות מסגרות משקפיים שהחברה ייבאה במשך 33 שנים. מדי חודש שילמה החברה לתובע תמורה בשיעור 16% מסך המכירות שביצע, והתובע הפיק לחברה חשבונית מס של עוסק מורשה. בהתאם לסיכום בין הצדדים, התובע דאג שהחברה תשלח את הסחורה ללקוחות וגבה עבורה את התשלום, ששולם ישירות לחברה. התובע הציג את הסחורה בתערוכות אופטיקה בישראל ובחו"ל מטעם החברה שנשאה בעלויות האירוח והנסיעות שלו. לתובע הייתה עמדת עבודה קבועה לביצוע משימותיו והיו בה גם חפצים אישיים של התובע, היו לו שם משתמש וסיסמה למחשב שבעמדתו ובכרטיס הביקור שהונפק לו הוצג כנציג החברה. ברכבו הפרטי של התובע התקינה החברה מכשיר קשר שאיפשר לנטר את מיקומו והצביע על הפיקוח עליו ועל מיקומו. כמו יתר העובדים גם הוא קיבל שי בחגים, השתתף באירועי החברה ובחופשות המשותפות. במקרה הזה קבע בין הדין שהתובע שהפן החיובי של מבחן ההשתלבות התקיים, התובע היה חלק מהפעילות הרגיל של העסק, ושהרחקתו תפגע בפעילות הרגילה, היומיומית והשוטפת של העסק. הוא אינו גורם חיצוני שפעילותו רק משלימה את פעילות העסק. בבחינת הפן השלילי בית הדין התרשם שלא התקיימו פעילות של עסק עצמאי. במקרה הזה, פסק בית הדין לעבודה פיצוי בסך של 740,000 ₪ וקבע כי התקיימו בין התובע לנתבעת יחסי עובד – מעסיק ופסק לזכותו – פיצויי פיטורים, דמי הבראה והפרשות לפנסיה. בית הדין דחה את התביעה לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין כיוון שלא התרשם שנפל פגם באופן סיום יחסי העבודה בין הצדדים.
סע"ש 21239-10-13 דן רבין נגד מדינת ישראל
רואה חשבון הגיש תביעה בגובה כ־2 מיליון ₪ נגד משרד המשפטים (רשם העמותות), בטענה שהועסק כעובד ולא כפרילנסר ותבע תשלומים ופיצויים מכוח יחסי עבודה בין הצדדים. בית הדין לעבודה בתל אביב דחה את התביעה של העובד שטען שפוטר או התפטר מחמת הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, למרות שטענת המדינה שלא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים נדחתה בבית הדין.
על אף קיומו של הסכם למתן שירותים בין התובע והמדינה, בית הדין לא יחס לו משמעות רבה ולאחר שנבחנו היחסים בין הצדדים פסק כי מדובר ביחסי עובד-מעסיק כפי שטען התובע. קביעה זו התבססה מכיוון שהתובע נדרש להגיע למשרד רשם העמותות בירושלים 5 ימים בשבוע, בשעות העבודה המקובלות של המשרד, הופק לו כרטיס עובד, הוא דיווח על נוכחות והיו לו עובדים הכפופים לו. גם כלפי חוץ, הוא הוצג כעובד המשרד, השתמש בציוד של היחידה והיה כפוף לממונים בה. בית הדין התרשם שהתובע היה חלק אינטגרלי מהיחידה בה הועסק. המדינה טענה שלא התקיימו בינה ובין התובע יחסי עבודה, שכן התובע נתן שירותים בחלק מהזמן גם לגורמים אחרים. בית הדין דחה את טענת המדינה וקבע שכפי שאדם יכול לעבוד כעובד שכיר בו זמנית אצל שני מעסיקים, כך הוא יכול גם לעבוד אצל מעסיק אחד כשכיר ולעסוק כעצמאי בעסק משלו. במקרה הזה, לא פסק בית הדין פיצוי לטובת התובע על אף שהכיר בו כעובד במדינה מן הטעם שלא שוכנע שפוטר ולכן לא זכאי לפיצוי פיטורים וביחס לזכויות האחרות נערך תחשיב על בסיס משכורתה של רואת חשבון שהועסקה ביחידה ונמצא פער לטובת התובע, כך שלא נמצא זכאי לתשלומים נוספים.
סע"ש 16155-11-13 עודד נצר נגד סוקוניק ושות' בע"מ
בית הדין לעבודה בתל אביב דן בעניינו של תובע שנתן שירותי ייעוץ ושיווק לחברה העוסקת בהקמה יזום וניהול תערוכות וקונגרסים. התמורה בגין ההתקשרות ניתנה בהמחאות כנגד חשבוניות והתעוררה מחלוקת האם התקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעסיק. בבוא בית הדין להכריע בפן החיובי של מבחן ההשתלבות השתכנע בית הדין כי העבודה שביצע התובע הייתה חלק מהמערך הארגוני של התובע וכי היה תלוי כלכלית בנתבעת. בפן השלילי של מבחן ההשתלבות השתכנע בית הדין שהתובע ניהל עסק נוסף במקביל לעבודתו בנתבעת ונקבע כי מבחן ההשתלבות מתקיים באופן חלקי. יחד עם זאת, בית הדין התרשם שהתקיים מבחן הקשר האישי שכן התובע ביצע בעצמו את העבודה וכי הוקצה לו משרד בתוך החברה, סופק לו מחשב וכתובת אימייל ועל כן במכלול המבחנים נוטה הכף להכיר בקיומם של יחסי עובד ומעסיק. בפסק דין זה נקבע שהחברה לא ערכה לתובע שימוע וגם אם סברה שלא התקיימו יחסי עובד-מעסיק בין הצדדים, היה עליה לקיים שימוע ולשמוע את נותן השירות, וזאת על פי כללי הצד הטבעי, כשמדובר בהפסקת התקשרות שנמשכה לתקופה ממושכת.
סיכום
מעסיקים רבים סבורים שהתקשרות עם נותן שירות כנגד חשבונית פוטרים אותם מקיום שימוע בהפסקת ההתקשרות ומתשלום זכויות הנובעות מיחסי עבודה בין הצדדים. ההגנה הטובה ביותר לעסק שלך נגד תביעות שעלולות להסתכם בסכומים משמעותיים היא הבנה של המבחנים המשפטיים שבתי הדין נעזרים בהם בתביעות להכרה ביחסי עבודה בין צדדים. מומלץ לכל עסק שמתקשר עם פרילנסרים להתייעץ עם עורך דין לדיני עבודה ולהעריך את הסיכונים המשפטיים, לנהל בצורה נכונה את ההתקשרות עם פרילנסרים מההתחלה ולצמצם את האפשרות להפתעות יקרות בעסק שלך.