מתי הצבת מצלמות במקום עבודה עוברת את הגבול והופכת להרעה מוחשית שמזכה עובד שמתפטר בפיצויי פיטורים? ומה מעסיק צריך לברר לפני קבלת החלטה על הצבת מצלמה?
עובדת שהתפטרה בדין מפוטר מחמת הרעת תנאים עקב הצבת מצלמות אבטחה מעל עמדת העבודה שלה במבואת המשרד תבעה פיצויי פיטורים מהמעסיק, שטען שהמצלמות הוצבו עקב מקרה של הטרדה מינית במקום העבודה וזהו טעם מוצדק ולגיטמי להצבת מצלמות. בכל מקרה של תחושה של פגיעה בפרטיות עקב הצבת מצלמות מומלץ לפנות לעו"ד לדיני עבודה לבחון אם הצבת המצלמות נעשתה באופן חוקי ובהתאם לכללים שהכתיב בית הדין לעבודה לעניין זה.
בית הדין הארצי לעבודה ע"ע 41179-01-24 רויטל אלקנר נ' ד"ר מרק פרידמן בע"מ קבע 3 שלבים לבחינת השאלה:
האם הצבת מצלמות מהווה פגיעה בפרטיות של עובד?
שלב ראשון – לגיטימיות ותכלית ראויה. בוחנים האם הסיבה להצבת המצלמות היא לגיטימית כשלעצמה, כאשר התשובה לכך שלילית העובד זכאי להתפטר בדין מפוטר ואולי אף לסעדים נוספים.
כאשר התשובה חיובית – יש לעבור לשלב השני – מידת הפגיעה. יש לבחון מהי מידת הפגיעה בפרטיותו של העובד במבחנים של מידתיות ורלוונטיות ביחס לסיבת הצבת המצלמות. יש לקחת בחשבון את נתוניו האישיים של העובד כמו גם את התנהלותו של המעסיק בעת הצבת המצלמות.
שלב שלישי – איזון מול מידת ההסכמה של העובד. בהתאם לתוצאה אליה הגיע בית הדין ביחס למידת הפגיעה בפרטיותו של העובד, עליו לבחון מהי מידת ההסכמה הנדרשת באותו מקרה, כאשר פגיעה משמעותית יותר תביא לדרישה של הסכמה מפורשת יותר.
בית הדין סקר את העקרונות לבחינת פגיעה בפרטיות
- לגיטימיות – אם הסיבה להפרת פרטיותו של העובד חיונית לעבודה
- רלוונטיות – אם האמצעי שנבחר תורם להשגת המטרה
- מידתיות – אם נבחרה חלופה שמביאה לפגיעה מזערית ככל הניתן בפרטיותו של העובד
- הליך נאות – אם המעסיק אִפשר לעובד להשמיע את עמדתו
- הסכמה ושקיפות – אם המעסיק יידע את העובד או קיבל את הסכמתו לפגיעה בפרטיותו
בפסק הדין הזה, קבע בית הדין שמידת הפגיעה בפרטיותה של העובדת הייתה גבוהה ונדרשה הסכמה מפורשת שלה להצבת המצלמות – הסכמה שלא ניתנה על ידה שכן העובדת התנגדה להצבת המצלמות באופן מפורש. בנסיבות אלה הכיר בית הדין בזכותה של העובדת להתפטר בדין מפוטר וקמה לה זכאות לפיצויי פיטורים.
בית הדין קרא למחוקק לתקן את המצב הקיים בו בתי הדין לעבודה אינם דנים בתביעות על יסוד חוק הגנת הפרטיות ועובד יכול להגיש תביעה אזרחית בעניין זה לבית המשפט ולנהל הליכים מפוצלים.
לפני הצבת מצלמה במקום העבודה, בין אם כבר קיימות מצלמות ובין אם מציבים מצלמה במקום שלא הוצבו בו קודם, יש לבצע Privacy Impact Asseessment ולברר את השלכות השימוש בהצבת מצלמה שמעצם טבעה פוגעת בזכותו של עובד לפרטיות. לא כל הצבת מצלמות מהווה פגיעה ביחסי העבודה ומקימה עילת תביעה. מומלץ מאוד להתייעץ עם עו"ד לדיני עבודה לפני הצבת מצלמות במקום העבודה ולוודא שהיא תואמת את הכללים שבתי הדין לעבודה קבעו לעניין זה.
אז מה חשוב לקחת בחשבון?
- במרחב הפרטי של עובדים או במקומות שמהווים "רשות היחיד" אין להציב מצלמות (מלתחות, שירותים, חדר, מטבחון, עמדת עבודה וכו..) אלו מקומות שהעובדים זכאים למרחב נקי ממעקב.
- קיימת חובת יידוע והמעסיק מחויב ליידע את העובדים על הצבת המצלמות וגם ליידע מועמדים לעבודה על קיומן. אין לצלם בסתר וללא ידיעת העובדים.
- לתת את הדעת למיקום הצבת המצלמה, לשטח הכיסוי, כמות המצלמות, האם יש הקלטת שמע וזמן שמירת המידע. לכל אלו יש חשיבות רבה.
- להציב מצלמה רק לאחר בחינת העקרונות לפגיעה בפרטיות בהתאם לניתוח של פסק הדין.
ומה בנוגע להקלטת שמע של עובד?
במקרים בהם מעסיק הקליט הקלטת שמע את העובד, בין אם במכשירי הקלטה ובין אם במצלמה שמקליטה שמע, הפגיעה בפרטיות עשויה להיות חמורה יותר ויש הבחנה חדה בין הסמכויות בערכות השיפוט.
ככלל, בתי הדין לעבודה נמנעים מלדון בתביעות מכוח חוק הגנת הפרטיות ומחוק האזנת סתר. בתי הדין לעבודה מוסמכים לדון בהשלכות של הפגיעה על יחסי העבודה (לדוגמה הם מוסמכים לדון בתביעה להתפטרות בדין מפוטר בגין הקלטת השמע), אולם הסמכות העניינית לפסוק פיצויים מכוח חוק הגנת הפרטיות כעוולה נזיקית נתונה לבתי המשפט האזרחיים (שלום או מחוזי).
בתי הדין לעבודה דנים קבעו כי על מעסיקים חלה חובה לגבש מדיניות שקופה ולהיוועץ בעובדים בעת הצבת אמצעים שפוגעים בפרטיות ולפעול לפי עקרונות של לגיטימיות, מידתיות ותום לב. בתי הדין לעבודה דנים בפגיעה בפרטיות בהקשר של זכויות סוציאליות ותום הלב של המעסיק. הקלטה במצלמות ללא ידיעת העובד ובוודאי הקלטת שמע, עשויה להיחשב כ"הרעה מוחשית תנאי העבודה והם עלולים לפסוק פיצוי על הפרת חובת תום הלב.
מאידך, בתי הדין הבהירו כי אין להם סמכות לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק שכן מדובר בעילה נזיקית ויש להגיש את התביעה לבתי הדין האזרחיים, שם תובע עשוי להיות זכאי לפיצוי עד סך 50,000 ₪ גם ללא הוכחת נזק בתביעות מסוג זה ועד 100,00 ₪ אם הוכח נזק לתובע.
במקרים של חשש להפרה בהגנת הפרטיות מומלץ להתייעץ עם עורך דין לדיני עבודה שבקיא גם בדיני הגנת הפרטיות בנוגע לערכאה המשפטית המתאימה לניהול ההליך תוך בדיקת סיכויי הפיצוי בערכאות השונות.